גירושין זה לא רק סיפור אישי – זה גם סיפור משפטי. ברגע שבני זוג מחליטים להיפרד, הם מגלים די מהר שלא הכול בידיים שלהם. יש מוסדות שמוסמכים לקבוע, להכריע ולתת את המילה האחרונה: בית הדין הרבני מצד אחד, ובית המשפט לענייני משפחה מצד שני.
פה מתחיל הבלבול: מי מוסמך לדון במה? איפה פותחים תיק? ולמה זה בכלל משנה?

בואו נעשה סדר, בשפה פשוטה, ונבין ביחד איך זה עובד בפועל.

מה זה בעצם בית דין רבני?

בישראל, נישואין וגירושין של יהודים נמצאים בסמכות הבלעדית של בתי הדין הרבניים. זה אומר שאם זוג יהודי רוצה להתגרש – לא יוכל לעשות זאת בשום מקום אחר.
רק בית הדין הרבני מוסמך לסדר את הגט, לדון בכתובה, ולוודא שהכול נעשה לפי ההלכה.

לא מעט אנשים מגלים שהם לא יכולים "פשוט" ללכת לבית משפט ולהתגרש. הם נדרשים לפנות דווקא לבית הדין הרבני, כי בלי גט – מבחינה משפטית והלכתית הם עדיין נשואים, גם אם בפועל הם כבר חיים בנפרד.

ומה עם בתי המשפט לענייני משפחה?

כאן נכנסים לתמונה נושאים אחרים – מזונות, משמורת ילדים, חלוקת רכוש, הסדרי ראייה. אלו דברים שבית הדין הרבני יכול לדון בהם רק במקרים מסוימים, אבל ברוב הפעמים הם נדונים דווקא בבתי המשפט לענייני משפחה.

במילים פשוטות:

• בית הדין הרבני → גירושין עצמם, כתובה וגט.
• בית המשפט לענייני משפחה → כל מה שמסביב: כסף, רכוש, ילדים.

הורים לילדים קטנים לא תמיד מבינים שהדיון על משמורת וגובה המזונות מתקיים בבית המשפט לענייני משפחה, ולא בבית הדין הרבני. ההבנה הזו חשובה מאוד כי ההחלטות משפיעות ישירות על חיי היום-יום של כל המשפחה.

למה זה כל כך מבלבל?

כי לפעמים יש מירוץ סמכויות. כלומר, שני הצדדים מנסים להגיש ראשונים תביעה (למשל בנושא משמורת או רכוש) כדי שזה ידון דווקא בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה – לפי מה שנוח להם.
מי שמכיר את המערכת, יודע שזה יכול לשנות לגמרי את התוצאה.

ופה נכנס לתמונה עורך דין.

איך עו״ד יכול לשנות את התמונה?

החוקים והתקנות הם אותם חוקים לכולם. אבל הדרך שבה מציגים את הסיפור, המקום שבו מגישים את התביעה, והאסטרטגיה המשפטית – יכולים להשפיע בצורה דרמטית על התוצאה.

עו״ד שי שפירא מלווה כבר שנים אנשים שנמצאים בדיוק בצומת הזה. מה שמיוחד בגישה שלו, זה שהוא לא רק מסתכל על "החוק היבש", אלא גם על האנשים שמולו – בני זוג כואבים, הורים מודאגים, ילדים באמצע.
גירושין זה לא רק משפט – זה גם חיים.

כשמדברים על גירושין, לא מדברים רק על טפסים וחוקים. מדובר ברגשות, בחלומות שהתנפצו, בילדים שצריכים יציבות.

הורים רבים שמגיעים לייעוץ משפטי לא מחפשים רק תשובה לשאלה כמה כסף הם ישלמו או יקבלו, אלא רוצים להבין איך אפשר לשמור על שגרה בריאה לילדים. במקרים כאלה, ייעוץ נכון מוביל להסכמות שמאפשרות להורים להישאר מעורבים בחיי הילדים גם אחרי הגירושין.

תל אביב כדוגמה: למה זה רלוונטי לנו?

בתל אביב יש ריכוז גבוה של זוגות צעירים ומשפחות. זה גם מקום שבו קצב החיים מהיר, ואנשים לא תמיד עוצרים להבין מה המשמעות המשפטית של גירושין.
רבים מוצאים את עצמם מתלבטים בין פתיחת תיק בבית הדין הרבני ברחוב דוד המלך לבין פנייה לבית המשפט לענייני משפחה ברחוב ויצמן. שתי הכתובות קרובות גיאוגרפית – אבל יכולות להוביל לתוצאות שונות לחלוטין.

אז מה כדאי לדעת?

1. אין גירושין בלי בית דין רבני – יהודים חייבים גט מבית הדין הרבני.
2. כסף, ילדים ורכוש – לרוב נדונים בבית המשפט לענייני משפחה.
3. מירוץ סמכויות – לפעמים מי שמגיש ראשון קובע איפה זה יתנהל.
4. ליווי משפטי זה חובה – אחרת אפשר למצוא את עצמכם מופתעים.
5. תמיד לחשוב גם על הילדים – כי בסוף, הם אלה שחיים עם ההשלכות.

מתי לפנות לעו״ד?

האמת? עדיף כמה שיותר מוקדם. גם אם אתם "רק מדברים על גירושין", כדאי לדעת מה המשמעות המשפטית של כל צעד. זה חוסך טעויות, זמן, וכסף – ובעיקר נותן שקט נפשי.

כמו שאומרים – "ידע זה כוח".

לסיכום

גירושין זה אחד הצעדים הכי קשים רגשית ומשפטית. ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה אולי נשמע טכני, אבל בפועל – הוא משנה חיים.

אם אתם מתלבטים, מבולבלים או פשוט רוצים להבין מה הצעד הבא – אל תישארו לבד.
עו״ד שי שפירא כאן בשביל ללוות אתכם צעד צעד, להסביר בשפה פשוטה, ולהבטיח שלא תיפלו בין הכיסאות.