צוואות וירושות בישראל – טוען ומייצג רבני שמלווה משפחות ברגעים הרגישים

לשיחת ייעוץ 055-4316046

משרד עו"ד שי שפירא מלווה לקוחות מכל רחבי ישראל:
מתל אביב, רמת גן, בני ברק, פתח תקווה, חולון, וגם יישובים קטנים יותר.


צוואות וירושות בישראל – טוען ומייצג רבני שמלווה משפחות ברגעים הרגישים


אני עוסק שנים בצוואות וירושות, ועד היום זה תחום שמצליח להפתיע אותי כל פעם מחדש.

לא בגלל החוק, אלא בגלל האנשים.
צוואות וירושות זה לא נושא יבש. זה משפחות. זה זיכרונות.

זה דירות, חנויות, חסכונות, ובעיקר רגשות שלא נאמרו בזמן.


מה באמת עומד מאחורי נושא הצוואות והירושות

רוב האנשים חושבים שצוואות וירושות זה עניין טכני. מסמך, חתימה, שלום.
במציאות? זה הרבה יותר דומה לארון ישן מלא מגירות. כל מגירה היא סיפור.

היה לי לקוח מקריית אונו שאמר לי:
"שי, אני לא רב עם האחים שלי. אנחנו פשוט לא מדברים."
וזה, בהרבה מקרים, כבר אומר הכול.

צוואות וירושות נוגעות בכסף, אבל גם בכבוד, שייכות, תחושת קיפוח. כשאין ליווי נכון – זה מתפוצץ.


צוואות וירושות דרך בית הדין הרבני – מתי זה רלוונטי

כאן נכנס התפקיד של טוען ומייצג רבני.
בישראל, לא מעט תיקי צוואות וירושות מתנהלים או נוגעים לבית הדין הרבני, במיוחד כשיש הסכמה, או כשמדובר במשפחות שמעדיפות מסגרת הלכתית.

במקרים כאלו, הליווי צריך להיות מדויק. גם משפטי, גם הלכתי, וגם אנושי.
הייתה משפחה משכונת רמת אביב שהגיעה אליי כי ההורים כתבו צוואה פשוטה בכתב יד, עם ניסוח לא ברור. הילדים רצו פתרון בלי מלחמות. בית הדין הרבני היה המקום הנכון, אבל בלי ייצוג – זה היה מתפרק.

מידע רשמי על סמכויות בתי הדין אפשר למצוא באתר בתי הדין הרבניים.


טעויות נפוצות שאנשים עושים בצוואות

אני רואה את זה שוב ושוב:

  • צוואה ישנה שלא עודכנה אחרי גירושין
  • צוואה בלי תאריך
  • צוואה שנכתבה לבד, בלי להבין מה החוק דורש
  • ניסוחים כלליים מדי כמו "הכול לילדים"

לקוחה מחולון הגיעה אליי עם צוואה של אבא שלה. היא נראתה בסדר, אבל משפט אחד שם פתח פתח למריבה של שנתיים. משפט אחד.

צוואות וירושות לא סובלות קיצורי דרך.


סיפורים מהשטח – מקרים אמיתיים של צוואות וירושות

אחד המקרים שאני זוכר טוב היה בנווה צדק.

דירה ישנה, שווה הרבה. שלושה אחים. אחד גר בדירה שנים, שניים לא.
הצוואה אמרה "הדירה תישאר במשפחה". כל אחד פירש את זה אחרת.

ישבנו, דיברנו, פירקנו את הסיפור לגורמים.

בלי דרמות, בלי צעקות. בסוף נמצא פתרון. לא מושלם, אבל כזה שכולם יכלו לחיות איתו.

זה ההבדל בין ניהול תיק לבין ליווי.


התנגדות לצוואה – כשהמשפחה כבר לא מדברת

התנגדות לצוואה היא אחת הקטגוריות הכי רגישות שיש.
זה קורה הרבה יותר ממה שחושבים.

בדרך כלל זה מגיע אחרי גילוי מאוחר:

  • ילד שלא ידע שנושל
  • צוואה חדשה שנכתבה סמוך לפטירה
  • חשד להשפעה של אדם מסוים

בתל אביב, בעיקר סביב אזורים כמו יד אליהו ופלורנטין, אני פוגש לא מעט מקרים של משפחות מורכבות. פרק ב', ילדים מנישואים קודמים. שם זה מתלקח מהר.

החוק מאפשר התנגדות, אבל צריך לדעת מתי ואיך. מידע כללי קיים גם באתר הרשם לענייני ירושה.


ירושה ללא צוואה – איך זה נראה בפועל בישראל

כשאין צוואה, החוק קובע מי יורש. וזה לא תמיד מה שהמשפחה חשבה שיקרה.

בן זוג? ילדים? אחים?
הכול כתוב, אבל בפועל – אנשים מופתעים.

היה מקרה בפתח תקווה, משפחה בטוחה שהדירה עוברת לבן הזוג בלבד. בפועל, הילדים נכנסו לתמונה. זה שינה הכול.

ירושה ללא צוואה היא קרקע לאי-הבנות, בעיקר כשלא מסבירים מראש.


השפעת עונות השנה וחגים על סכסוכי ירושה

זה אולי יישמע מוזר, אבל יש עונות חמות לצוואות וירושות.

אחרי חגים.
אחרי פסח, אחרי ראש השנה. משפחות נפגשות, מדברים, דברים צפים.

בחורף, במיוחד בינואר-פברואר, יש יותר פניות אחרי פטירות.
בקיץ – יותר אנשים מסדירים צוואות. אולי כי יש זמן, אולי כי חושבים קדימה.

זה חוזר על עצמו כמעט כל שנה.


אזורים ושכונות בישראל שבהם אני פוגש את זה כל הזמן

  • תל אביב: רמת אביב, יד אליהו, נווה צדק
  • גוש דן: רמת גן, בני ברק, גבעתיים
  • השרון: הרצליה, כפר סבא
  • מרכז: פתח תקווה, חולון

בכל מקום יש סיפור אחר, אבל הדפוסים דומים.


למה ליווי של טוען ומייצג רבני עושה הבדל

כי זה לא רק חוק.
זה גם הלכה, גם משפחה, גם הקשבה.

הרבה לקוחות אומרים לי:
"לא רצינו מלחמה, רק מישהו שיסביר."

וזה בדיוק זה.


איך נראה תהליך עבודה מסודר בצוואות וירושות

  1. שיחה רגועה
  2. הבנת הסיפור המשפחתי
  3. בדיקה משפטית והלכתית
  4. בחירת מסלול נכון
  5. ליווי עד סגירה

בלי לחץ. בלי מילים גבוהות.