קריטריונים לקביעת משמורת

מה הקריטריונים שעל פיהם מחליטים על משמורת הילדים

בעת קביעת משמורת על ילדים לאחר גירושין או פרידה, העיקרון המרכזי שמנחה את בתי המשפט הוא טובת הילד. כל החלטה נבדקת לאור השפעתה על הרווחה הפיזית, הנפשית, החינוכית והחברתית של הילד.

קריטריונים עיקריים לקביעת משמורת:

1. טובת הילד

זהו הקריטריון הכולל שמנחה את כל ההחלטות. השיקול הוא איזה סידור משפחתי משרת בצורה הטובה ביותר את רווחת הילד בכל התחומים.

2. הקשר בין הילד להוריו

• עד כמה כל הורה היה מעורב בגידול הילד עד כה.
• מי היה ההורה המטפל העיקרי.
• איכות הקשר הרגשי בין הילד לכל אחד מההורים.

3. יכולת הורית

• יכולת לספק צרכים בסיסיים: מזון, קורת גג, חינוך, טיפול רפואי, גבולות.
• יציבות רגשית וסביבת בית בטוחה.
• הערכות מקצועיות של עו"ס או פסיכולוג, לפי הצורך.

4. גיל הילד וצרכיו המיוחדים

• ילדים קטנים נוטים להישאר עם האם, אך לא מדובר בכלל נוקשה.
• ילדים עם צרכים מיוחדים – נבחנת היכולת של כל הורה לתת מענה מתאים.

5. רצון הילד

• ככל שהילד בוגר יותר (בדרך כלל מעל גיל 6–10), דעתו נלקחת בחשבון.
• לעיתים הילד נשמע במסגרת יחידת הסיוע או תסקיר סעד.

6. מסוגלות לשיתוף פעולה הורית

• תקשורת טובה ושיתוף פעולה בין ההורים עשויים להוביל למשמורת משותפת.
• בסכסוך עמוק לרוב נקבעת משמורת בלעדית עם הסדרי שהות להורה השני.

7. מקום מגורים וגאוגרפיה

• יציבות במסגרת חינוכית וחברתית חשובה.
• במקרה של מעבר דירה או הגירה, השפעה על הילד נלקחת בחשבון.

8. סביבת חיים תומכת

• בית יציב, קרבת משפחה, קהילה תומכת וסביבה חינוכית נאותה.

9. תסקיר סעד

• במקרים רבים מוגש תסקיר של עובד סוציאלי לבית המשפט, עם הערכה מעמיקה של מסוגלות הורית והמלצה על משמורת.
• בתי המשפט נוטים לייחס משקל רב להמלצות, אך אינם מחויבים להן.

סוגי משמורת

• משמורת בלעדית: הילד מתגורר אצל הורה אחד, וההורה השני מקבל זמני שהות.
• משמורת משותפת: הילד מתגורר לסירוגין אצל שני ההורים, והם חולקים באחריות וזמנים.

משמורת פיזית מול משפטית:

• פיזית: איפה הילד מתגורר בפועל. 
• משפטית: מי מקבל החלטות על חינוך, בריאות, דת וכו'.

שינוי משמורת

משמורת שנקבעה בעבר אינה קבועה לנצח. ניתן לבקש שינוי אם חלו נסיבות חדשות מהותיות, כמו שינוי בתפקוד ההורה, מעבר דירה משמעותי או חוות דעת מקצועית עדכנית.